כלי חשיבה מס 6 שילוב כל המערכות בכל תופעה אנושית
זהו כלי חשיבה, המחייב לימוד שיטתיְ
השיטה תוסבר והיא לא מסובכת, אך קודם נסביר את ההיגיון הפנימי או את חשיבות כלי חשיבה זה, את הרציונל שלו.
למדנו (בגלל הרפואה) למקד תשומת לב למקום קטן, על־פי רוב למקום כואב. כל עוד אין "דלקת קרום המוח" מי בכלל יודע או מודע לכך שהמוחות עטופים קרומים? כל עוד לא נאמר לנו על "דלקת קרום הריאות', מי ידע על קרומים שם? מי מודע לראש, לשיניים, לאוזניים, כל עוד אלו אינם זקוקים לטיפול?
וכשמתחילים לשים לב אליהם, מתרכזים בהם עד כדי כך, ששוכחים את המערכות או האיברים או האיזורים האחרים. חולי לב חשים כאילו כל גופם הוא הלב. כשכואבת האוזן, מי חושב על הכליות?
דעתנו היא, שיש להתייחס לכל, לכל, לכל האיברים, האזורים, המערכות, בכל המצבים. מוטב להתייחס אליהם כל עוד אנו במצב תקין = בריאים. אך גם כשלקינו בבריאותנו, גם אז חבל להסיר תשומת לב מכל המבנים, כי כולם תלויים זה בזה וכולם גם יכולים לסייע בהבראה. בכל מצב (תופעה) כששותפות כל המערכות כולן, יש ביניהן חלוקת תפקידים ושיתוף פעולה. (חוק הוליסטי. חלקן יהיו בפעילות מוגברת וחלקן יהיו בתת פעילות. תלוי בתופעה ותלוי באישיות האדם). הכי מהימן, אם כל איש יבדוק זאת עם עצמו. סוף סוף, מהלכים אנו עם עצמנו כך וכך שנים / חודשים / שבועות / ימים / שﬠות, הגיע הזמן שנפתח ידידות והכרות אינטימית עם עצמנו.
נוח לארגן מידע אינסופי זה על׳פי המערכות, גם בלי להיכנס לפירוט רב מדי של המבנים והתפקידים של כל מערכת. אפשר לסמוך מעט על החשיבה בעזרת שכל ישר = common sense = חשיבה אינטואיטיבית.
כללית, בנויים אנו משלוש על-מערכות:
א. מﬠרכת המזהה שינויים = 15 מיני החושים = מערכת הגלאים האחת ויחידה,
ב. מﬠרכות המקשרות, המתאמות, המווסתות: מערכות עצבים והמערכת ההורמונאלית;
ג. מערכות המגיבות בכמה אופנים: מגיבות תגובות אוטונומיות או אוטומטיות או רצוניות.
שש המערכות הפנימיות מגיבות תגובות אוטונומיות = ללא פיקוח על-ידי מערכת העצבים
המרכזית (!!) אך בהשפעת הרגשות שמרכזן הוא בכל זאת שם (במﬠרכת העצבים המרכזית,
אך רק באזור מוגדר שם).
רק מערכת התנוﬠה מגיבה תגובות רצוניות, וכל התגובות הרצוניות יכולות לעבור לתגובות
אוטומטיות. (אך לא אוטונומיות! זוהי סגולתן הייחודית של שש המערכות הפנימיות, שיגיבו
יחד ובו-זמנית!)
בלוטות להפרשה החוצה יכולות להגיב הן תגובות אוטונומיות והן תגובות אוטומטיות, תלוי
במצב. אך לא תגובות רצוניות. (כוונתנו לשבע מיני הבלוטות: דמע, ריר, רוק, זעה, שומן,
חלב, מיצי עיכול (אשך או קשר לימפטי אינם בלוטות, על-פי ההגדרה).
כל מערכת, פרט למערכות המקשרות-מתאמות ומווסתות, מעוצבבת על-פי דרכה, על-ידי עצבים שונים, המגיעים אליהם ומפעילים אותם (Innervation). ﬠיצבוב זה הוא מאד שיטתי ויפה:
עצבים הקפיים-תחושתיים מעצבבים את החושים. הם בפיקוח מוחלט של מ.ע. מרכזית!
עצבים הקפיים-תנועתיים מעצבבים את מ. התנועה. בפיקוח מוחלט של מ.ע. מרכזית.
עצבים אוטונומיים מעצבבים את שש המערכות הפנימיות והם ללא פיקוח מרכזי, לכן נקראים "אוטונומיים", אך הם מושפעים מאד מאד מרגשות. רגשות משפיעים הן על מערכת העצבים הזו, האוטונומית, והן על שש המערכות הפנימיות.
גם מﬠרכת התנועה משקפת רגשות, אלא שכאן המודע, השכל, ההבנה, יש להם מה לאמר...
יש למערכת התנועה גם "מה לאמר" כעזר לשש המערכות הפנימיות.
העיקרון המקודש של כלי חשיבה 6 הוא לא לשכוח אף מערכת, לשלב את כולן בתופעה, ולו רק על-ידי הציון “היא תורמת על-ידי פעולות מוגברת-משופרת" או על-ידי "פעילות מוגברת-משובשת" או על-ידי "תת פעילות". כי אלו "תרומות", כלומר זו השתתפות בתופעה הנידונה.
לקריאה נוספת:
12 כלי החשיבה של הגישה ההוליסטית
דוגמה לשילוב כל המערכות - הליכה