דוגמה לשילוב כל 15 המערכות - הליכה
שלב 1 : הליכה מתבצעת על ידי מערכת התנועה מהמערכות המגיבות תגובות אוטומטיות ורצוניות, אנו הולכים באופן אוטומטי אך יש בידינו להחליט איך נלך, לאן וכמה.
מערכת התנועה מעוצבבת על ידי מערבת העצבים ההיקפית-תנועתית בפיקוח מ.ע.מ. על כן, כל מה שקורה במערכת העצבים ההיקפית (חלילה שיתוק שלה או כאב בﬠצב היקפי או תקינותה) ישפיﬠו על ההליכה.
אך גם מה שקורה עם שמונת התפקידים של מערכת העצבים המרכזית ישפיעו על הליכתי: המחשבות, הרגשות, העירנות, הפיענוח של המידע מן החושים (הבנתי שהרמזור כבר התחלף, שצופרים אחרי, שנודף ריח ממעצורים נעולים), תיכנון התגובות והדיבור (מה שלא הזכרתי - נא להוסיף) בשעת ההליכה.
שלב 2 : האם משתנה משהו בכל שש המערכות הפנימיות עקב ההליכה?
נו, בוודאי שמשתנה זרימת הדם והלימפה, הנשימה, תהליכי העיכול, תהליכי סינון הדם בכליות. מערכת המין תיכנס למנוחה, לתת פעילות משקמת. אולי מערכת השתן, פרט לסוגר, יהיו בפעילות נמוכה, כי רוב הדם והלימפה מרוכזים במערכת התנועה ואין די דם להביא לסינון בכליות.
כל השינויים הללו מעוצבבים על ידי מערכת העצבים האוטונומית, והם שונים אם הליכתי נתונה ל"סימפטיקוס" (סכנה) או ל"פארא-סימפטיקוס" (הנאה).
שלב 3 : מה ישתנה במערכת הבלוטות? חלקן יהיו בפעילות מוגברת (בלוטות הזיעה, בלוטות הדמע (עקב הרוח בעיני) וחלקן בתת-פעילות (בלוטות הרוק, הריר, מיצי העיכול אולי - הן מיותר שאלה יפעלו סתם, הרי חבל על כל טיפת נוזל!.
שלב 4 : איזו מערבת טרם הזכרנו?
אהה, את מערכת הגלאים, את כל הגלאים. ההליכה מחייבת פעילות משופרת של חוש שיווי-המשקל, חוש התנועה, חוש המגע והלחץ (של הרגל בקרקע), של החוש הכימי, ראייה ושמיעה, חוש החום, אולי גם הצמא ורעב. לעומתם חוש הריח והטﬠם, הקור המישוש והכאב יכולים לנוח. לא לשכוח שהגלאים מﬠוצבבים על ידי מערכת העצבים ההיקפית-תחושתית בפיקוח המרכזית.
אהה, גם את המערכת המתאמת - הבלוטות ההורמונליות - טרם הזכרנו:
ודאי שכל ההורמונים המפקחים על משק הנוזלים, על משק הסוכרים והמלחים, על המרץ, על הגדילה, רוב הנוירו-הורמונים ישפרו ייצורם כי גברה צריכתם.
ואילו הורמוני העקה=סטרס מיותרים. ואולי גם הורמוני המין יכולים לעבור לייצור של מנוחה רגועה. אלא שכל עובר-אורח סקסי עשוי לעורר אותם, מילא.
ככלל היינו רוצים שוב ושוב להדגיש, שכל מערכת תורמת לתופעה. בין אם תרומתה היא על ידי פעילות מוגברת או על ידי פעילות ממותנת, תת-פﬠילות.
מה קורה ואיך זה קורה אצל כל אחד מאיתנו, הרי זוהי השיחה המשמעותית של כל אדם עם עצמו, עם ניסיון חייו. מחייב האזנה לﬠצמו וזה שווה הרבה. . .
סטטיסטיקה או הכללה מדעית או השוואה עם חיות ניסוי חוטאים לאמת החיים. הם מהווים אולי בסיס להשוואה, אך רחוקים מאוד מהאמת האינדיבידואלית, מאמת החיים,
סיפרנו בתמציתיות על כל חמערכות (כאמור 15) כדי להבליט את הרעיון המרכזי של פרק זה: איך הן משתפות פעולה תדיר תדיר, גם אם באופנים שונים מאוד.