על מולדת - ספטמבר-אוקטובר 2015
קישורים לדפים קודמים
אוגוסט 2015
יולי 2015
מאי יוני 2015
12-ספטמבר-2015
DV-2015-09-13-024253 -
רגל פה רגל שם - בפרוס השנה החדשה
אנחנו עם רגל אחת בתשע"ה ורגל אחת בתשע"ו.
כמה עניינים:
למה ברדיו מביאים ציטוטים שיקריים ומעוותים מהעולם הערבי ולא שמים מיד על ידם תגובה רשמית נאותה ואמיתית?
על מוסד נשיאי ישראל: היה לנו נשיא נואף, נשיא בזבזן לתפארתו, ועוד...
ועוד נושאים שונים.
לקראת יום הכיפורים תשע"ו
22-ספטמבר 2015
בוקר לפני יום הכיפורים ואני בדרכי לירושלים. תמיד יום שהוא עמוס זכרונות וחוויות. עצוב לי שבמקום שהתקשורת תזכיר את הניצחון בששת הימים מרבים לדבר על מחדלי מלחמת יום הכיפורים. מדברים על ההזנחה בימ"חים, על מלחמות הגנרלים, ופחות מדי על גבורת החיילים.
עצוב לי מה שקורה בצמרות, הנשיאים שלנו, זה שהיה וזה הנוכחי, וראש הממשלה שלנו. שוב מוזנחת ההכנה האמיתית של העם להגן על בטחונו.
ערב שמחת תורה - שלוש המתנות להן זכה דורנו
04-אוקטובר 2015
יום אחרון לפני שמחת תורה ולקראת סיום חודש תשרי העמוס כ"כ בתפילות ורגשות, אפילו לחילוניים כמוני.
שמעתי במהלך החודש הרבה רדיו נשגב ומרומם ונעלה, כו גם דברי כפירה ריקים - ערבוביה.
אני רוצה לצלל את דעתי הפוליטית:
המתנות הכי גדולות שדורי זכה להן (מלבד המכות הגדולות שדורי זכה להן) הן ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל וכל דבר מחייב כאן פירוש
ארץ ישראל היא הארץ כפי שקיבלנו אותה בנס הגדול של מלחמת ששת הימים. בזכות ארץ זאת חזרנו להיות עם. הארץ הזאת מדברת אלינו: איפה שיהודי שם את ביתו, כישרונותיו ועקשנותו - הארץ משגשגת וסביבנו פורחים גם אלו שלא רוצים אותנו כאן. איפה שהיהודי עוזב אותה היא חוזרת להיות שממה מכוערת. לא טבע טבעי אלא שממה מוזנחת.
כל העולם יכול היה ללמוד מאתנו כיצד לקלוט פליטים. הרעיון של קיבוץ הגלויות מדהים ביופיו ובעוצמתו. אוצרות של תרבות ואנושיות מתגלות בדרך זאת. אין עוד בעולם עם כל כך ססגוני, יצירתי ומקורי. העם - לא השלטונות - יצר פה צורות כל כך מגוונות של חיים, המצאות, סוגי התיישבות, יחסי אנוש, גם בתנאים קשים ביותר ובכל מקום. יש בו אחווה כל כך גדולה. אני מרגישה כ"כ קרובה לכל יהודי ויהודיה.
המרכיב השלישי הוא תורת ישראל. אני לא מדברת על הדברים שאינני מבינה בהן - כל עולם המצוות. אני מדברת על השפה העברית שחזרה לפרוח ולשגשג, מדעים שונים בהם אנו מצטיינים. גם זה מרכיב של תורת ישראל - והלוואי שלא ייעלם ולא יפחת ויישמור על היופי שיש במשולש הזה.
על הקרן הקיימת
יום ששי, 23.10 אחרי זמן רב שלא דיברתי.
היום אני מדברת בעקבות השידורים ברדיו על הקרן הקיימת לישראל - למה ולמי היא נחוצה, והתחרות המלוכלכת לעמוד בראשה.
קרן קיימת לישראל היא נכס העם ולא נכס המדינה. המדינה שלנו, בת השבעים, קטנה לעומת עם ישראל בן שלושת אלפי השנים עם הרבה נסיון חיים, הרבה סבל.
המדינה היא חלום של עם ישראל, הגשמתו של חלום זה די רחוקה מעוצמת החלום. כמובן שבחלום יש אידיאליזציה וגם במדינה יש הרבה יותר ממה שיכולנו לקוות להשיג ב- 70 שנה, ומה שנעשה כאן מופלא מכל מדינות העולם.
כל ילד קטן עם קופסה כחולה וקשישים עד יומם האחרון תרמו לקרן הקיימת בלי לחשוב שמגיעה להם תרומה. לעומת זאת המדינה, כפי שהיא מצטיירת ב- 2015, לרוב הפוליטיקאים משמשת כפרה חולבת. למדינה כזאת להעביר את נכסי עם ישראל? כדי שימסרו אותם בנפש חפצה לערבים בכל מיני "הסכמים"?
אנא אלוהים עזור לנו לשמור על קרן הקיימת לישראל ברוח של נכס של עם ישראל לדורותיו ולא של עסקנים.
שלושה ברקים
30-אוקטובר-2015
ב- 26 לחודש החליפו את השעון. בשביל מה זה טוב? אבל הקדוש ברוך הוא הבין שמתחיל החורף והוריד עלינו גשם שוטף, הציף מקומות, שטף כבישים אבל גם השקה את השדות והביא לנו הרבה ברקים ורעמים.
בהזדמנות זאת חשבתי על שלושה ברקים לא שמימיים שהעמיסו על השמים שלי עננים כבדים: ברק חוסיין אובמה, ברק אהרון איש המשפט וברק אהוד איש הביטחון או האי ביטחון.
3 הברקים הללו חוללו הרבה סערות, ולא לטובתנו.
28 לאוקטובר יום הולדתה של צכוסלובקיה
על דמוקרטיה שהייתה ואיננה.
הדמוקרטיה המפוארת שלהם התקיימה 20 שנה עד שנכבשה ע"י גרמניה הנאצית ופוררה ע"י גורמי פנים.
הדמוקרטיה הישראלית שונה לגמרי.