top of page

ד"ר אילנה צור: שיחות על המולדת

מאי- יוני 2015

11.5.2015 - הרהורים ותהיות על הדמוקרטיה הישראלית

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

17.5.2015 - התקשורת ממשיכה לבזות את תוצאות הבחירות. העם רוצה ימינה!

 

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

21.5.2015 - רובי ריבלין מציע שוב צעדים בוני אמון!

 

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

22.5.2015 - כמה דברים שמחלישים את כוחו של עם ישראל

 

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

8.6.2015 - הרהורי תהיה וחרדה עמוקה: איך קרה לנו שוויתרנו על יישוב הארץ וקיבוץ גלויות?

 

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

13.6.2015 - איוורור האמת הישנה: השלמות של ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

17/6/2015 - על שני מיעוטים הדורשים לעצמם זכויות: ההומוסקסואלים והערבים

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

10.6.2015: על הכיבוש היהודי והחקלאות

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

20.6.201 - הפליטים זה אנחנו

האווירה עדיין מלאים זיהומי אוויר ואווירה שה"נאורים" והאמנים פיזרו כנגד שרת התרבות. לטעמי זאת שרת תרבות אמיצה ואומרת אמת. אני מקווה שהיא תגשים את הבטחותיה.

הכי ציערה אותי אחת המועמדות שקיבלה פרס מצוינות אשר דיקלמה את הרפליקה הידועה " כיבוש משחית", והציעה לשרת התרבות במקום לקחת את העם לחברון, לקחת אותה למחנה פליטים.

אנחנו עם של פליטים! נפלטנו באכזריות מארצות ערב וארצות אירופה! אבל אנחנו מכנים את עצמנו עולים במקום פליטים. מטעם עצמנו אנחנו גם כובשים: כבשנו שממות שהשאירו לנו אלו שקדמו לנו: תורכים וערבים ובדווים. כבשנו בורות: עד שבאנו הנה הבדווים לא למדו. בנות לא למדו אף פעם - רעו עיזים! חלק מאותם ילדים בדווים שלמדו בזכותנו מנהלים היום מכללות.

הפליטות היחידה שמעציבה אותי היא הפליטות שגזרו עלינו שרון וחבר מרעיו. גרשו אותנו מגוש קטיף ולשם אנו מקווים לשוב.

אני גם מאד גאה במצעדי גאווה שפעם עשינו: מצעדי אחד במאי למען האדם העובד ולמען שלום עולמי (שלא נסתייע).

לערבים יש כמות אדירה של שטחים. לי יש בנימין, שומרון ויהודה.

לנו יש במה להתגאות שאנחנו עולים ולא פליטים

זאת שמדקלמת את הרפליקות - שתתרגל לחשוב בהיגיון. אנחנו לא מחנכים לשהידיות, לזריקת אבנים, לרצח ועריפת ראשים. צריך להפעיל כל מה שיחזק את ביתנו, ביתם של העולים שאינן פליטים.

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

22.6.2015 - תקציר:

יום שני, 22.6.2015. אתמול האזנתי לדין ודברים, הייתי מאד רוצה וויסבוק, בו אוכל להשמיע את הרהורי הנלהבים וגם את הרהורי העצובים. לפני שאני זוכה - ווידוי על עצמי, כל מיני אנשים יודעים עלי דברים לאו דווקא נכונים.

אני יהודיה קשישה, אני אוהבת המון דברים, בעיקר את אלה שקשורים בעם שלי, במשפחה שלי, בארץ שלי. מי ששמע אותי יודע שהחיוך והצחוק הם אבן יסוד בדרכי. כעיקרון אינני שונאת, לא יודעת מה זה שנאה. אני לא שונאת אלא נגעלת מדברים מסוימים. אני לא שונאת ג'וקים אבל נגעלת מהם מאד. כשאני שומעת שמישהו הוציא סכין כדי לשחוט מישהו - אני נגעלת מזה. מי ששוחט אבא ואמא, כמו מה שקרה באיתמר, לדוגמה.

לצערי אני נגעלת גם מחנפנים יהודים. מדמויות שמעדיפות להתחנף לרוצחינו ולסלוח להם ולמצוא תמיד את האשמה בנו. אני נגאלת מדמויות כאלו. אתמול ב"דין ודברים" הסבירו מחדש כמה נשגב היה גירוש גוש קטיף. קצת מתחרטים על זה שעקירתם גרמה לתוצאות רעות. הטענה השניה שהועלתה שם זה שוב ההתלהמות על "תג מחיר". תג מחיר - נאמר לנו שזה נעשה ע"י נוער מאוכזב, שמתנכלים לו, יוצא ומרסס על קירות אמירות אידיוטיות, חרכו גם שטיח ליד מסגד. אף מילה מקבילה כנגד זורקי אבנים - אין.

תמיד מודיעים ש"אין נפגעים" ה"נאורים שלנו" לא מתייחסים לנזקי נפש ורכוש שלא הסתיימו בהרוגים.

לפי ציפי לבני הציונות האמיתית זה אם היהודים ימסרו חלקי מולדת לערבים. כשהייתה שרת חוץ לא מצאה את הדרך לגרום לצלב האדום לבקר אצל השבוי היחיד שהיה לנו בעזה - גלעד שליט. אח"כ נאלצנו לשלם ב- 1000 רוצחים אמיתיים.

הרהורים על זנות פוליטית.

אני לא נגד האדם ההומוסקסואל - אני נגד תופעת ההומוסקסואליות.

אני לא שונאת חולי איידס - אני מתנגדת לדרך בה הוא מופץ.

אני מבקשת מהקדוש ברוך הוא שייתן לנו כוח להיות פטריוטיים. אנחנו מיעוט. פוליגמיה משפילה נשים. פוליגמיה מזווית ראייה של אישה היא דריסה, השפלה וניצול. זה מגעיל אותי.

הייתי רוצה שהוויסבוק שלי יכול היה להשמיע את כל אהבותי. אני אוהבת את הכיבוש היהוד: אנחנו כבשנו שממות, כבשנו בורות, רק אנחנו יודעים לעשות את זה. מישהו מאמין שפה תקום מדינה פלסטינאית מפורזת? מישהו חושב שאם ישפכו מליונים בעזה הם לא ירצו לבוא הנה לרצוח יהודים? אין שום בושה אם נדרוש שהארץ הזאת תהיה הארץ שלנו. הגיע הזמן שנדע לשבח את מעשינו ואת הישגינו הרבים.

הלוואי שקולי האוהב יישמע, גם עם כל מיני אזהרות וחששות.

 

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

22.6.2015 - תקציר:

למה מנהיגונינו משמיעים לעולם את הסיסמה הנבובה "שיחות ישירות בלי תנאים מוקדמים"?.

אבו מאזן לא יכיר בחיים במדינה יהודית. הוא דורש שירושלים תהיה בירת פלסטין. הוא אפילו גונב לנו את המונח "פלסטינאי". לא ניתן לחלק את ירושלים, כבר חווינו את חלוקתה. אירופה הנאורה ששחטה 6 מליון יהודים - ציפי לבני יכולה לשכוח את זה - אני לא. הם דורשים שהשיחות יסתיימו תוך שנה וחצי ולא יקימו באופן חד-צדדי מדינה ערבית נוספת ויכפו עלינו את מה שהם רוצים = מדינת אושוויץ, קטנה, מפורזת מנשק.

במקום לפרז את עזה צריך לפזר את עזה. המדינה שלנו היא מדינה של פליטים. כל מה שנתרם פה הגיע מפליטים יהודים. מי מעלים את זה מהעם? המנהיגונים!

הגיע הזמן שייבחר נשיא שיש לו אומץ להגיד שהמדינה הזאת היא כולה מדינה של היהודים. אנחנו היהודים קלטנו את אחינו, גם הערבים יכולים לקלוט את פליטיה בשטחם.

ואנחנו - במקום לשמוע ולהשמיע את צדקתנו - אנחנו כל הזמן משמיעים אותם. למה? בעיקר אני רוצה לשמוע את זכותנו. את כל הנימוקים למה יצאנו למבצע צוק איתן ולמה הערבים בונים מנהרות לתקוף אותנו ולא בונים מקלטים לילדים שלהם? למה את זה לא אומרים כל חצי שעה? הון יהודי מוזרם למדינה כדי לבנות את מדינת היהודים. ככה בדיוק צריכים עשירי ערב לפתוח את כיסם למען אחיהם הערבים.

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

26.6.2015 - על 3 דברים שלא זוכים להתייחסות שוויונית

תקציר

אני רוצה לנצל את אמונתי שדברי יעברו במתנה שלי שנקראת וויסבוק, באתר וויקס.

דיבור של אשה פשוטה מהעם, יהודיה פשוטה, המבקשת לומר דברים מן הלב.

3 דברים שהם סמל השלטון הדמוקרטי בישראל, אך לא זוכים להתייחסות שוויונית: רצח, שוחד, וזנות.

 

רצח: להבנתי, רצח של זקן חשוב בתפקידים מובילים ורצח של אמא צעירה לילדים הם שווי ערך. לצערנו, ההתייחסות אליהם אצלנו איננה שוויונית. לטעמי כל רצח הוא רצח, משאיר חלל גדול וצריך להתייחס אליו באותה צורה. רצח רבין זכה להמון דברת. לעומת זאת רצח של אמא ל- 4 ילדים רק מפני שהיא יהודיה, ורצח ושחיטת ילדיה לא זכו להתייחסות דומה.

אני חושבת גם היום שרצח רבין לא נעשה ע"י יגאל עמיר. גם היום אני חושבת שיש מי שיודע שיגאל עמיר לא רצח את רבין. אולי הם גם יודעים מי כן רצח, ואולי יבוא יום וגם אנחנו נדע. מכל מקום יגאל עמיר יושב בכלא בתנאים גרועים מאלו של רוצחים אחרים. מדי יום אנחנו שומעים על רוצח שנתפס, שהגיע לכאן כדי לרצוח חפים מפשע, אך אינו זוכה לענישה מתאימה. אז אני מבקשת שיימצא הרוצח האמיתי של רבין, ושיישפטו הרוצחים האמיתיים שבאים לפגע בנו.

 

שוחד: אוהבי הצדק מכנים אותו: סרטן בגוף המדינה. נדמה לי שהיו זמנים שלא ידענו שוחד מהו. היום השוחד, כפי שהתקשורת מספרת לנו, הוא חטא גדול ומי שנותן ומי שמקבל - שניהם מואשמים. בעיני שוחד אזרחי ושוחד פוליטי חמורים באותה מידה. שוחד פוליטי אולי אפילו יותר כי הוא פוגע בכל העם. שוחד פוליטי הוא למנות שרים ללא תפקיד מוגדר, למרות שיש חוק נגד מינוי שרים מיותרים. אנשים שקיבלו את התפקיד המיוצר הזה נהיים שותפים לחטא גדול, וזה משנה אותם פנימה, משנה את אופיים.

 

התחום השלישי הוא זנות פוליטית. זנות אנושית, (לצערי מייחסים את זה בד"כ לזונות למרות שיש גם זונים). התכלית של זנות זה לקבל אתנן כלשהו. זונות צמרת מקבלות אתנן גדול, וזונות רחוב מקבלות תשלום קטן, מחלות והרבה התעללות.

זנות פוליטית, זה כאשר פוליטיקאית קופצת ממפלגה למפלגה, ממצע למצע, בהמון מלים נשגבות, הכל כדי לזכות במעמד גבוה. זנות אף פעם לא הייתה כבוד גדול וזנות פוליטית בעיני בזוייה יותר מזנות של אישה שקופצת ממיטה למיטה.

עד כאן על שלושה דברים שלא זוכים להתייחסות שוויונית.

Unknown TrackUnknown Artist
00:00

27.6.2015 - תקציר

נשמת חיי הפרטיים, כמו נשמת מליוני יהודים בכל הדורות נשענת על 3 עקרונות: ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל.

ארץ ישראל ניתנה לנו כפיקדון לנצח נצחים. גבולותיה הם גבולות הקושאן שרשום בתנ"ך והנס שהתרחש לנו בששת הימים. נדרשנו לכבוש אותה בשלושה מובנים: לכבוש את שממותיה, לכבוש את הריה, גבעותיה, מישוריה והים שמסביבנו, וגם לכבוש שלום עם שכנינו ולכבד את הגר בתוכנו. זה ארץ ישראל. ירושלים וכל הערים בית אל, חברון ושילה חשובים באותה מידה כמו שדרות, קרית גת  ותל אביב. וירושלים מעל הכל. תמוה בעיני שהערבים דורשים לעצמם את ירושלים. זה כמו שאנחנו נדרוש לעצמנו את מכה ומדינה. מגיע לנו, לא? היינו שם...

ירושלים כבר הייתה מחולקת. כבר היו על חומותיה צלפים שפגעו ביהודים.

ארץ ישראל היא שלנו וכל ציור קווים כאלו ואחרים הם לדעתי - לא לגליים.

(נקטע בגלל צלצול הטלפון. המשך יבוא...)

Unknown TrackUnknown Artist
00:00
bottom of page