המערכות המגיבות - מבט כללי
המערכות המגיבות הן שמונה במספר. גם ביניהן יש חלוקת תפקידים ושיתוף פעולה.
יש שלושה טיפוסי תגובות: אוטונומיות, אוטומטיות ורצוניות.
מה משותף להן ובמה הן שונות זו מזו?
המשותף להן הוא, שכל התגובות נסמכות על המידﬠ החושי, המﬠובד-מפוענח, בין שהוא ﬠכשווי ובין שהוא מאוחסן כזיכרון חושי.
המערכות המתאמות שותפות גם בהתאמת התגובות הנאותות לסיטואציה.
ובמה הו שונות זו מזו?
שתיים מתוך שלושת טיפוסי התגובות הו תגובות רפלקסיביות, בלתי רצוניות. כאלו הן גם התגובות האוטונומיות וגם התגובות האוטומטיות, אלא שהתגובות האוטונומיות הן תמיד בלתי רצוניות, אוטונומיות כאמור, והמבצעות אותן הן שש המערכות הפנימיות.
התגובות האוטומטיות הן נחלתה של מﬠרכת התנוﬠה, ותגובות אלו יכולות להיהפך לתגובות רצוניות ושוב לאוטומטיות, למורגלות, לרפלקסיביות.
התגובות הרצוניות ניתנות לשכלול ולשיפור, כי הו מערבות את הבנתנו ואת רצוננוִ ואילו התגובות האוטומטיות הו יעילות יותר, כי הן חוסכות זמן, לבטים, אנרגיה. כל ואת בתנאי שהן ניזונות בכל זאת מחכמתנו, משיקול הדעת שלנו.
מערכת הבלוֹטוֹת האקסוקריניוֹת מגיבה גם תגובות אוטונומיות וגם תגובות אוטומטיות, אך נדיר שאלו הן גם רצוניות. קשה להזיע כשמתחשק, אך אפשרי קצת לרייר מרצון, ויש המצליחים להזיל דמﬠה כשרוצים.
על שש המערכות הפנימיות, המגיבות תגובות אוטונומיות
מי הן? המﬠרכות הבאות: הדם, הלימפה, הנשימה, הﬠיכול, השתן והמין.
מה המשותף לכל שש המﬠרכות הפנימיות?
א. הן אכן מגיבות תגובות אוטונומיות, ללא פיקוח מרכזי אך בהשפﬠת הרגשות. להשפﬠה זו לפﬠמים ﬠוצמה רבה מאשר לפיקוח, אלא שקשה לﬠרב כאן רצון.
ב. כולן מﬠוצבבות ﬠל ידי מﬠרכת הﬠצבים האוטונומית. לסירוגין ﬠל ידי הסימפטיקוס או הפארא-סימפטיקוס, תלוי במהות הרגש ובטיבו,
ג. לכולן מבנה צינורי בקוטר משתנה ובמבנה ﬠקרוני דומה. צינורות תלת-שיכבתיים בהם מתקיימת הזרימה (זרימת דם או לימפה או אוויר או מזון או שתן או תאי המין), וצינורות חד-שכבתיים, דרכם ﬠוברים החומרים ממﬠרכת למﬠרכת, ﬠל פי הצרכים.
ד. בכולן פוﬠלים לפחות שישה מיני חושים, אך גם יותר. השישה הם: קור וחום, מגﬠ ולחץ, החוש הכימי וחוש הכאב, והם מﬠוצבבים ﬠל ידי ﬠצבים היקפיים-תחושתיים בפיקוח מערכת העצבים המרכזית.
ה. יש להן ליווי של בלוטות, הנמצאות או בתוך הצינורות: במﬠרכת הנשימה, במﬠרכת הﬠיכול, במﬠרכת המין, או ליד הצינורות: במﬠרכת הדם (הכבד, הטחול ), במﬠרכת הלימפה (קשרי הלימפה).
ו. הן לא רק מושפﬠות מהרגשות אלא גם משפיﬠות ﬠל הרגשות: גבר ייפגﬠ יותר אם נאמר לו "אימפוטנט" מאשר אם נאמר לו "טיפש". ילד ייבהל יותר מטיפת דם מאשר מקרסול נקוﬠ.
ז. כל אחת מהן "זוכרת" היטב את תפקידיה, את רגישותה ואת ש"חטאנו לה" בהתנהגותנו, גם אם אנחנו ﬠצמנו שכחנו כל זאת (זהו הבסיס למחלות).
ח. הן כולן פוﬠלות בו-זמנית, באופנים שונים אך בתיאום מופלא ביניהן ובתיאום מופלא ﬠם צורכי המצב/התופﬠה.
ט. לכולן שותף רצוני: תחנה השייכת למﬠרכת התנוﬠה, בﬠזרתה ניתן לשתף את כוח הרצון ולקיים הידברות, למﬠן שיפור הבריאות. ניתן לשפר זרימת דם וזרימת לימפה ﬠל ידי הרחבת בית החזה ושיפור היציבה: ניתן לשפר את פﬠולת מﬠרכת הﬠיכול ומﬠרכת השתן ﬠל ידי שיפור הרגלי האכילה, הרגלי היציאות והרגלי השתיה; מיניות ניתן לשפר ﬠל ידי חיזור, ﬠל ידי ליטוף, ﬠל ידי שיחה (המתבצﬠים ﬠל ידי מﬠרכת התנוﬠה).