כלי חשיבה מס' 2: איפיון התופﬠות המﬠניינות אותך
כל מיון ואפיון שיובא להלן מציין את הקטבים. בחיים נוטות התופעות להיות איפה שהוא באמצע בין הקטבים, על פני הרצף ביניהם.
כל איפיון מבטא רק את דעתך האישית וכן את זכותך לדעה וגם לשינויה.
תרגילים לכלי חשיבה מס' 2: איפיון התופﬠות המﬠנינות אותך
1. איפיון +/-, על הרצף ﬠצוב-שמח או חיובי/שלילי או כדומה.
תופעות שרשמת באלפונך הך ברובן: עצובות / מדאיגות / שליליות / פסימיות... או להיפך: שמחות / משמחות / חיוביות / אופטימיות. סמן מעל לתופעות את האות המתאימה: +/־ בהתאם להערתך. שים לב לאלפונך (או לחלק ממנו): האם הרבית לציין תופעות עגומות או משמחות? אם אכן חלק ניכר מהתופﬠות באלפונך נוטות להיות עגומות, הוסף לצידן גם תופעות חיוביות, על מנת שנלמד לשים לב לצדדים היפים של היותנו בני אדם.
2. איפיון "נ / נו / פ" על הרצף נורמאלי / נורמטיבי / פתולוגי
בנסיון לאפיין תופעות על-פי אמת מידה זו תיווכח כי קשה מאד לקבוע בצורה חד-משמעית, האם תופעה מסוימת היא נורמאלית, נורמטיבית או פתולוגית, ושסימולים אלו הם הקטבים,
יש הבדל בין נורמטיבי (מקובל, מוסכם) לבין נורמאלי (תקין).
נורמאלי = התקין, המעוגן במבנה תקין, בעל יכולת פעילות תקינה, (לא כל מבנה הוא תקין, מלכתחילה, אך ניתן להפעילו באופן תקין וזו קומפנסציה = "במקום").
נורמטיבי = מוסכם בחברה כל שהיא. הנורמטיבי יכול להיות תקין, נורמאלי אך יכול היות גם פתולוגי, מוסכם, מקובל. (חפש נא דוגמאות מחייך).
פתלוגי = חריג, שאינו תקין, אפילו הוא מוסכם על רבים: רגל שטוחה, עמוד שידרה מעוקם, מיניות לא ברורה הינם דוגמאות לתופעות פתולוגיות, גם אם הפכו אולי לנורמטיביות בקבוצות מסוימות. אבחנה זו חשובה כדי להבין עם מה עלינו להשלים ועם מה עלינו לא להשלים.
נזלת, קוצר ראיה, גניבה, נראים נורמטיביים בחברה אחת ופתולוגיים בחברה אחרת. לא רק החברה משנה את האיפיון, אלא גם הזמנים: לעתים מה שהיה חריג אתמול, הופך היום לסביר ולנורמטיבי.
3. איפיון תופﬠות “גנר": גופני - נפשי - רוחני
ג - גופני - תופעה הקשורה בגוף (=אורגני, פיסיולוגי, סומטי, אנטומי).
נ - נפשי - תופעה הקשורה עם רגשות (=אמוציונלי, אפקטיבי, ריגושי, תת מודע).
ר - רוחני - תופעה הקשורה במודעות, רוח (=שכלתני, אינטלקטואלי, ספיריטואלי, קוגניטיבי).
התופעות שבמרכזן עומד האדם אינן ניתנות למיון מדוייק (רק גופניות, רק נפשיות) לכולן יש היבטי "גנר", אף כי אפשר להצביע לעתים על מרכיב שליט בתופעה. נרג, רגנ.
לדוגמה: שבר את הרגל ג(נר); התופעה גופנית, אך מתלווה לה צער וכאב (נ) וגם לקח (ר)
בכה מצﬠר - נ(גר)
שינן פסוק - ר(גנ)
כל איפיון מהמוזכרים עד כה ישקפו את דעתך, השקפתך, ויהוו פתח לדיון של התייחסותך.
לדﬠתנו כל תופעה אנושית כוללת את שלושת המרכיבים ברצף משתנה: גנר, רנג, רגנ, גרנ, וכו'.