שאלון עמדות לזיהוי מוקד הבקרה
רשום העדפותיך לפי שאלון זה ובחן מהו מוקד הבקרה שלך. ״מה נראה לך הכי הרבה / מה נראה לך הכי פחות״
כל אחד משלושת ההיגדים (על כל נושא שיובא כאן) הוא נכון בהחלט, אך הם שונים זה מזה, ולו אך מעט, ועליך לבחור את ההיגד שהכי נראה לך, הכי מתאים לדעותיך, וכן לבחור את ההיגד שהכי לא מתאים לדעותיך כרגע. ההיגד הנותר הוא באמצע. בטור המתאים ״נראה לי / לא נראה לי״ הכנס את המספר המתאים.
קרא תמיד את כל 3 האפשרויות, תחליט מה נראה לך הכי הרבה (סמן +) ומה נראה לך הכי פחות (סמן -).
1. עייפות:
א. החיים קשים, לא פלא שמתעייפים.
ב. לו דאגה המדינה יותר לאיש העובד, היינו פחות עייפים.
ג. אני מתעייף, אך גם נהנה לנוח, לא נורא.
2. פחדנות:
א. הורי גידלו אותי מתוך עודף דאגתנות, לכן אני פוחד וחרד עד היום.
ב. לא כל איש יכול להיות אמיץ, ולמען האמת אני קצת פוחד. זה בריא.
ג. אולי אינני גיבור, אך אני יכול להתגבר על פחדי.
3. הפלה מלאכותית:
א. אני מאמין שניתן ליהנות וגם להיזהר ולהימנע מהפלות מלאכותיות.
ב. בית הספר וההורים אשמים שהנוער בור ונאלץ להזדקק להפלות מלאכותיות.
ג. יכול לקרות לכל אחד, עם כל הנזק שבדבר.
4. עובר-ילוד בריא:
א. זה גורל. גורל הוא אם גדל בבטנך עובר בריא או חלילה פגום.
ב. העובר כולל בתוכו נתונים תורשתיים מצד שני הוריו. עליהם האחריות לעובר .
ג. ניתן ללמוד את צורכי העובר כמו את צורכי התינוק, ולהתנהג בהתאם במשך ההיריון.
5. בילוי:
א. סיגנון הבילוי תלוי בחברה אליה נקלעת.
ב. אני מוצא את דרכי הבילוי המתאימים לי, ולא איכפת לי מאחרים.
ג. כדי לבלות צריך הרבה כסף, בלי כסף קשה לבלות.
6. בריאות:
א. תלויה בהתנהגותנו היומיומית, בהבנתך את גופך.
ב. תלויה בהתקדמות הרפואה.
ג. תלויה בתנאי החיים, בסביבה הכלכלית־־חברתית בה אתה גדל.
7. כשכואב לי הראש אני חושב:
א. כנראה תתחיל אצלי איזו מחלה.
ב. כנראה לא שתיתי די או לא נחתי ולו אך קצת, לא הקשבתי לצורכי גופי.
ג. כנראה שהרעש שעושים ילדי השכנים, או הריח והעשן של העיר גרמו לכאב הראש שלי.
8. כשכואב לי הגרון אני חושב:
א. בחורף כואב הגרון לאנשים רבים, כמעט לכולם.
ב. זו מחלה מידבקת, נדבקים באוטובוס, בבית הספר, בכל מקום שם יש אנשים בצפיפות.
ג. כנראה לא הקפדתי להתלבש כראוי, לנשום דרך האף, לנשום במלא החזה. רשלנותי שלי.
9. כשכואבות לי השיניים אני חושב:
א. עלי להקדים תרופה למכה: לצחצח, לשטוף הפה, להימנע ממתיקויות וכו'; ולא, אסבול.
ב. זה אצלנו משפחתי, לרבים אצלנו שיניים פגומות.
ג. ההורים או המדינה חייבים לדאוג לבריאות השיניים. אצלנו זה מאד מפגר.
10. כשכואב לי הגב אני חושב:
א. אני נאלץ לעבוד קשה מדי (להרים, לסחוב); לא עוזרים לי די, וזו הסיבה.
ב. טרם למדתי יציבה נכונה, דרכי עבודה נכונים וזו הסיבה.
ג. נולדתי עם ליקויים כלשהם בעמוד השידרה, וזו כנראה הסיבה.
11. כשאינני מצליח להתעורר בבוקר אני אומר:
א. אני לא מסוגל לקום כל כך מוקדם, מה לעשות?
ב. עלי לקנות לי שעון מעורר כזה שיעיר אותי בכל מחיר.
ג. לא בסדר שלא העירו אותי כפי שביקשתי.
12. כשאין לי די מרץ לבצע דברים, אני חושב:
א. מה אוכל לעשות למען שעניין זה ישתפר. חייב אני לשפר את המצב ממחר.
ב. כנראה ״מתבשלת״ אצלי איזו מחלה, אינני יכול לעשות שום דבר כנגד המצב.
ג. בוודאי נתנו לי לאכול משהו מקולקל, לא טרי; או שניצלו אותי יותר מדי.
13. אופי:
א. זהו עניו תורשתי, נולדים עם אופי. לבית הורים יש אולי השפעה, אך לא מכרעת.
ב. השאיפות של האדם, הציפיות שלו מעצמו, רצונותיו, הם המעצבים אופי יותר מכל דבר.
ג. התנאים הכלכליים והחברתיים, המצוקות, הסביבה, הם המשפיעים בעיקר על קלקול האופי.
14. כושר גופני:
א. במחקר נמצא לאחרונה, שמשרד החינוך חטא רבות לחינוך הגופני, ורבים לוקים בכושרם.
ב. כושר גופני זה ענין תורשתי, נולדים עם מבנה גוף, עם נטיות לפעילות גופנית.
ג. לאחרונה מייחסים ערך רב לכושר הגופני. אצטרך ללמוד לטפח אותו, לשפר כושרי.
15. כשאני משמין אני חושב לי:
א. שוב בישלו בבית אוכל משמין מדי.
ב. אני כנראה לא אופי בשביל לשמור על דיאטה. בא לי, אני אוכל.
ג. מחר אכין אוכל לפי טעמי, אך בהחלט פחות משמין. חובה עלי לשים קץ להשמנה זו.
16. כשקורית לי בבית "תאונה" / משהו נשבר, מתקלקל או אני נפצע, נופל, הריני אומר:
א. עלי לארגן את החפצים ואת העבודות כך שלא יהיו ״תאונות״. קצת יותר תשומת לב.
ב. מי הניח את המגהץ, הכוס, הנעל כך, שבגללם נפלתי, שברתי, נכויתי?
ג. לי תמיד מוכרח לקרות משהו! משמיים!
17. אינני עוסק בשום פעילות גופנית, כי:
א. אין לי זמן, לא יוצא לי.
ב. כי אני עובדת קשה, עסוקה, אין לי זמן ואין לי כוח.
ג. זה חשוב, ויש ודאי דרכים למצוא משהו בו אתמיד. זה חשוב, ולא רק אופנתי.
18. עישון:
א. כולם מעשנים, ואי אפשר לעמוד בפני הפיתוי.
ב. אנסה שוב ושוב להיגמל מעישון. יום בהיר אחד אצליח, כי זה חשוב לי.
ג. מעשנים כי החברים שלחם מבית הספר או מהרחוב פיתו אותם.
19. לוקחים סמים:
א. כי זו אופנה וכי עכשיו הזמנים הם כאלה שקשה לחנך נוער.
ב. כי ויתרו על אחריות לעצמם, לבריאותם, לעתידם, לחייהם. אדם אינו עדר חיות.
ג. כי מורים והורים התייאשו לחנך ילדיהם, כי זה קשה.
20. תרופות:
א. יש לקחת רק במקרים קיצוניים; התנהגות על־ידי ניתן לרוב למנוע שהמצב יחמיר.
ב. הרופא הרושם תרופה יודע מתי לתת, ויש לקחת אותה.
ג. מה לעשות, אדם צריך לקחת תרופות כשמרגיש לא טוב.
21. זנות
א. זהו מקצוע עתיק ביותר, וככל מקצוע יש לקבלו.
ב. ילדה שגדלה בבית הרוס, תנאים כלכליים קשים, מתדרדרת לזנות.
ג. כל נערה ואישה צריכה לסלוד מעיסוק זה ויכולה להיחלץ ממנו אם תבין זאת כך.
22. הרזיה/השמנה:
א. האנשים שמנים או רזים בגלל נתונים תורשתיים או משפחתיים.
ב. מן הראוי שאנשים שמנים ילכו לאגודה לשומרי משקל או יימנעו מאכילה.
ג. האנשים בימינו שמנים כי בכל מסיבה ומפגש מגישים אוכל.
פענוח:
מ.ב. פנימי - 1ג׳; 2גי; 3א׳; 4ג'; 5ב'; 6א׳; 7ב'; 8ג׳; 9א'; 10ב', 11ב', 12א', 13ב', 14ג',
15 ג'; 16א׳; 017 ; 018; 019; 20א׳; 021 ; 22א׳;
מ.ב. מאשים: - 1 ב', 2 א', 3 ב', 4 ב', 5 א', 6ג', 7ג', 8ב', 9 ב', 10 א', 11 ג', 12 ג', 13 ג', 14 א',
15 א', 16 ב', 17 ב', 18 ג', 19 ג', 20 ב', 21 ב', 22 ב'
פטליסט - 1א', 2 ב', 3 ג', 4 א', 5 ג', 6 ב', 7 א', 8 א', 9 ג', 10 ג', 11 א', 12 ב', 13 א', 14 ב', 15 ב',
16 ג', 17 א', 18 א', 19 א', 20 ג', 21 א', 22 ג'